<h1>רי"ץ גיאת הלכ' פסחים</h1>
<h2>דף כז.</h2>
[פסחים מ"ו ע"א] כיצד מפרישין חלה בטומאה ביו"ט רבי אליעזר אומר לא תקרא לה שם עד שתאפה בן בתירה אומר תטיל לה בצונן ר' יהושע אומר מפרישתה ומניחתה עד הערב ואם החמיצה החמיצה. והכי אמר מר רב האיי ורבוותא דמוקמי, דמשנה (לאו) בחולין הנאכלין בטהרה ובחלת ארץ ישראל, אבל עכשיו בחוצה לארץ בין בבבל בין בשאר ארצות הרי קטני כהנים כגון קטן שלא ראה קרי וקטנה שלא פירסה נדה מותרין לאכול חלה בטומאה ואינה טעונה שריפה דאמר שמואל (בכורות כז.) אין תרומת חוץ לארץ אסורה אלא למי שטומאה יוצאה עליו מגופו. ואמרינן נמי אמר רבינא הלכתא נדה קוצה לה חלה ומברכת ואכיל לה כהן קטן ואי ליכא כהן קטן שקלה בריש (עסה) [מסא] ושדיא לה בנורא והדר מפריש חלה אחריתי כדי שלא תשתכח תורת חלה ואכיל לה אפילו גדול טמא כדי שלא תשתכח תורת חלה. פי' שהאשה ממציאה מראשית העסה בצק ושורפת אותו ועליו היא מברכת ומוציאה אחריו חלה ונותנת לכהן. וביו"ט שאסור לשרוף הבצק ההוא אם נמצא כהן שלא יצא עליו טומאה מגופו אוכלה ואם לאו מניחין אותה עד שיצא י"ט ושורפין אותה וכן ראוי לעשות.
